אגרת מחבר כנסת / נמרוד נוי
3/1/2011
מדי תקופה, ובמיוחד לקראת השנה החדשה, העברית או הלועזית, אנו חברי קדימה מן השורה מקבלים אל תיבות הדואר שלנו אגרות מחברי הכנסת השונים של המפלגה. אין יותר טוב מאגרות אלו כדי להציג תמונה ממקור ראשון, אוריגינל אוריגינל, על עבודת חברי הכנסת ועל תפיסותיהן. בעיקר ניתן ללמוד ממה שלא נכתב ולא נאמר בהן.
השבוע קיבלתי אגרת משותפת לח"כ יואל חסון, ח"כ אורית זוארץ, ולח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ. יואל, שהינו יו"ר הועדה לביקורת המדינה, מספר לנו על כך שפעל בנחישות להקמת ועדת חקירה בנושא השריפה הגדולה בכרמל. אחר כך הוא חוזר על המנטרה שקדימה היא האלטרנטיבה לממשלה הזאת לאור כישלונותיה, ולבסוף מציין בפנינו עד כמה הוא עסוק ופעלתן בקידום חקיקה בנושאים שונים, והוא מזמין כל אחד מאתנו להציע הצעות ליוזמות חקיקה נוספות.
לאחרונה סיימתי את ספרו המרתק של פרופסור יוסי שיין "שפת השחיתות", בו הוא טוען ומוכיח כי השיח הציבורי בעניין השחיתות כבר מזמן חרג מגבולות סבירים והפך למכשיר ניגוח אלים של יריבים פוליטיים ששכרו לדמוקרטיה שלנו יוצא בהפסדו. על רקע הספר הזה כדאי שנביט בעין קצת יותר מפוקחת ויותר מקצועית על נושא ועדות החקירה למיניהן, ונבין שמדינה איננה יכולה ואיננה צריכה להתנהל על פי ועדות חקירה, ואם ישנן בעיות יש להתמודד עמן בכלים של התנהלות ראויה ואיכותית. בשביל זה קיימת הדיסיפלינה הגדולה והרחבה הזו הנקראת ניהול. ככך, צעדו זה של יואל, המייצג את קדימה כולה, איננו נראה כצעד נכון, והוא עוד חוליה בשרשרת ארוכה של מעשים ודיבורים שלא תורמים דבר למערכת הפוליטית שלנו ולחיינו הציבוריים בארץ הזו, והם פוגעים בחוסנה של הדמוקרטיה שלנו.
זה נכון שקדימה על פי הגדרה היא אלטרנטיבה לממשלת הימין בראשותו של הליכוד ובנימין נתניהו. זה נכון. אך מעבר לפורמלי קדימה איננה מביאה עמה משהו חדש ואיכותי לפוליטיקה הישראלית, והיא פועלת במסגרת הפרדיגמה הקיימת של מה שהיה הוא שיהיה ושל עשיית עוד מאותו הדבר. ככזו, קדימה בהחלט איננה אלטרנטיבה. ככזו, היא עדיין איננה בשלה להוות אלטרנטיבה של ממש.
אשר ליוזמות חקיקה מן הראוי שנבחן גם את הנושא הזה היטב. באופן הכי כללי אומר כאן, כי אינני בטוח כלל שחבר כנסת כלשהו צריך להבחן על פי פעלתנות היתר שלו ביוזמות חקיקה למיניהם. מן המפורסמות הוא שיש ביקורת נוקבת על עודף הפעלתנות הזו של כנסת ישראל. כמי שבא מתחום הניהול והייעוץ הארגוני והאסטרטגי אני חש, כי פעולתם של חבריי הכנסת מתעלמת מהצורך לראות גם את התמונה הכוללת של הדברים. נדמה לי לעיתים שמרוב עצים של יוזמות חקיקה אין באפשרותינו לראות את היער כולו ולעסוק בשאלות הגדולות של חיינו כאן. תחושת האחריות הקולקטיבית של חברי הכנסת מאוד הייתה חסרה לי במכתבו של יואל. מאוד הייתי רוצה לשמוע ממנו איזה תפיסה רחבה יותר על האופן בה על הכנסת לתפקד.
כמו כן היה חסר לי מאוד במכתבו של יואל מה יש לו לומר על מפלגת קדימה. מה לדעתו יש לעשות טוב יותר במפלגה ומה הוא עצמו מתכוון לעשות בנדון. לצערי, במציאות הקיימת בארץ המפלגות נשלטות באופן מוחלט על ידי הפוליטיקאים הנבחרים, ובמיוחד על ידי יושבי הראש שלהן. זה מצב לא טוב ולא ראוי. זו מציאות המדכאת כל חדשנות וכל יצירה ושינוי הנדרשים כל כך במערכת הפוליטית. אך זו המציאות כיום, ובמצב עניינים זה מוטלת על הפוליטיקאים אחריות עליונה לנעשה במפלגות, ואיש לא ישחרר אותם מכך. ממכתבו של יואל לא למדתי דבר באשר לקדימה, מלבד חזרה מונוטונית על סיסמא, כמו קדימה היא האלטרנטיבה לממשלה הקיימת.
שלושת חברי הכנסת הנכבדים ששלחו במשותף את האיגרת הנ"ל, פונים אלינו החברים הפעילים במפלגה שנשמור עמם על קשר בכל נושא רלוונטי המעסיק אותנו. זו פנייה מאוד יפה, אך במציאות הפוליטית בה אנו חיים חבריי הכנסת אינם מעוניינים לשמוע מאתנו דבר. הם מוכנים להתייחס אלינו במבט פטרוני ולא באמת להקשיב למה שיש לנו לומר וללמוד מאתנו על דברים שהם אינם מבינים בהם. לשלושתם שלחתי את החומרים שלי על חולשת המערכת הפוליטית בישראל ועל היסודות האסטרטגיים של קדימה, ואיש מהם לא טרח לזמן אותי לשיחה, אפילו. אז על מה הם מדברים.
אני אינני מתרשם מאיש מחברי הכנסת שלנו, והגיע העת שנבין שאנו מצויים במשבר דורי. הגיע העת שנבין שפוליטיקה זה דבר רציני ויש להתייחס אליה באופן מושכל ומקצועי. פוליטיקה איננה תנועת נוער וגם לא בית לורדים וגם לא מועדון חברים. לפוליטיקה יש תפקיד מאוד חשוב במדינה הדמוקרטית, ובישראל כבר מזמן קברו אותה ואין עוד בתוכנו חיים פוליטיים של ממש. ואם חברי הכנסת לא רואים זאת אז הם אינם ראויים להיות נבחרי הציבור ומשרתיו. פוליטיקה זה לא צחוק. נדרשות לה יכולות יוצאות דופן של מקצוענות ותעוזת הרוח ומי שלא יכול להן מוטב שיפנה את מקומו ויפרוש.
